פוסט סיכום קורונה!

פוסט סיכום קורונה 2020 בעסק
והתובנות שעשו לי את הקורונה!

ריח סוף קורונה כבר באוויר אך עדיין אין חזרה
לשגרה מלאה, ועם סימן שאלה שאולי
יהיה סבב ב'.

עם זאת, אני עם הקורונה סיימתי ב17.04
כשנולד הבן הבכור שלי,
משם התודעה שלי כבר לא הייתה בשום
מקום חוץ ממנו.

ובכל זאת, הקורונה השפיעה גם עליי מסוף פברואר
עד סוף אפריל,
וזה לא פוסט מטיף על כמה אני הצלחתי בתקופת
הקורונה וכל השאר לא.
ממש לא.

אין כאן התייפיפות או רצון לשדר תמונה
אחרת מהמציאות כדי לספק לכם השראה
או כדי שתגידו "איזה אלוף".

אז להבדיל מענפי המסעדות, התיירות, הביגוד,
הקוסמטיקה, או חנויות שנאלצו לסגור ביום
שנחתה הקורונה בישראל,
העסק שלי לא חטף מכה גדולה.

אך בהחלט, כמו כולם, נפגע במידה מסוימת.

נאלצתי לבטל את כל הסמינרים והסדנאות
שתוכננו לחודשים הקרובים,
שהיוו את עיקר ההכנסה שלי.

ובדיוק שניה לפני שהייתי אמור להיכנס למשרדים
חדשים, זה נעצר.

עם זאת, התמקדתי בליוויים האישיים,
ובליוויים הדיגיטליים שעבדו מעולה.

החודשיים האלה נתנו לי המון תובנות על החיים,
ועל עסקים בכלל,
שאני רוצה לשתף איתכם בפוסט הזה
ומאמין שיתנו לכם הרבה ערך!

1. השפעה לעומק ולא לרוחב

שמתי לב שבמהלך תקופת הקורונה ההשפעה
שלי צללה יותר לעומק,
ופחות התמקדה ברוחב.

זה אומר שאמנם לא עשיתי סמינרים קבוצתיים,
ולא הייתה לי השפעה על יותר בעלי עסקים,
אך כל מי שהיה איתי בליווי אישי,
זכה ליותר השקעה מצידי עקב פניות בזמן
עם כל מיני אקסטרות שהוספתי לליוויים.

אז השפעתי על מעט,
אבל בצורה עמוקה יותר.

אני חושב שהעולמות של האימון, הייעוץ
והטיפול בסופו של דבר ילכו לכיוונים
של השפעה לעומק ופחות לרוחב.

זאת אומרת שרוב העסקים מהתחומים האלה
יצטרכו לפתח עסק בוטיקי יותר,
שזה אומר מעגל לקוחות קטן ואיכותי,
מחירים גבוהים והשפעה לעומק.
מאשר מאסות של אנשים במחירים נמוכים
והשפעה לרוחב.

2. ביחד בעסקים עדיף מלבד בעסקים

הצלחנו למזער את ההתפשטות בישראל
רק ביחד, רק כשמרבית האנשים נשמעו להנחיות,
רק כשמרבית האנשים נכנסו להסגר.

לבד מול הנגיף אין שום סיכוי.

בעסקים זה די דומה.

מגיעים אליי עסקים שאפתניים עם רצונות וחלומות
גדולים ואני מת על זה,
ולכן הדבר הראשון שאני חותר איתם זה לצאת
מהלבד ולהתחיל לחשוב ביחד.

להיעזר באנשי מקצוע, אנשי שיווק, אנשי מכירות,
אנשי צוות.
לחשוב על גיוס עובדים, על שיתופי פעולה,
על ממליצים, משווקי שותפים וכל מה שרק אפשר.

תקופה מאוד ארוכה בעסק שלי עשיתי הכל לבד
ולא נתתי לאף אחד להתקרב ולגעת.
ולא הבנתי לאורך כל התקופה איך אני לא מצליח
לשבור את תקרת הזכוכית.

כששחררתי והתחלתי לעבוד בצוות,
התחלתי לעשות קפיצות משמעותיות ולגדול באמת.

חוק רוחני אומר שככל שאתה מגדיל אנשים
סביבך, אתה גדל יותר.

להעסיק עובד, איש צוות, או אפילו לעבוד עם
ספקים או בעלי מקצוע אחרים,
זה להגדיל אחרים.
כשאתה מגדיל אתה גדל.

בקורונה הבנתי את זה באמת.

זה הזמן לומר תודה לצוות האדיר שמוקף סביבי!

ביחד תמיד עדיף על לבד בעסקים.
וגם בקורונה.

3. זה או אגריסיבי או אטרקטיבי

הקורונה הוציאה מהמון בעלי עסקים את הצד
האגריסיבי שלהם בעקבות הלחץ והחרדה אליהם
נכנסו.
או העצימה את האגריסיביות אצל מי שגם לפני
הקורונה היה אגריסיבי.

בטח נוכחתם לראות את כל הצעות המכירה הישירות,
את ההנחות המטורפות, את השיווק הלוחץ,
את השיווק המפחיד "אם לא תפעל עכשיו העסק יסגר"
ועוד תסמינים של שיווק אגריסיבי.

אך האם נוכחתם לראות בתקופה הזאת
שיווק אטרקטיבי? אני בספק.

וזה ההבדל בין בעלי עסקים בינוניים לבין בעלי
עסקים מצוינים.
אני לא מדבר כמובן בהיבט של המוצר או השירות,
אני בטוח שלרוב בעלי העסקים יש מוצר מעולה,
וזה פחות מעניין אותי.
אני מתכוון בהיבט של שיווק, מכירות, ניהול ומיתוג העסק.

עסק בינוני זה עסק שפועל בדיוק מהמקום של החרדה
והלחץ, שמתפשר על שיווק, שאין לו מיתוג,
שלא משקיע בפרסום, בנראות ובכל מה שקשור
למסביב של העסק (ולא המוצר עצמו),
לכן כל מה שיצא לאותם עסקים זה שיווק אגריסיבי
ולוחץ.

לעומת זאת, העסקים המצוינים שמרו על אטרקטיביות
וידעו לחזק את המותג גם בתקופה הקשה.
לא נפלו לשיווק אגריסיבי וידעו לתת הצעות אטרקטיביות
ממקום חיובי ומעצים, ולא ממקום מפחיד או מלחיץ.

אלה העסקים שניצלו את התקופה לעשות שינויים,
לרענן את השיווק, למתג מחדש, לבנות תשתית שיווקית
אטרקטיבית יותר, לחשוב על שיתופי פעולה חדשים.

יחד עם זאת, אני חייב לציין שאני יכול לגלות הבנה
לכל מי ששיווק אגריסיבי מתוך החרדה שהקורונה
הביאה איתה,
ואני כמובן לא מדבר על העסקים שנפגעו בצורה
משמעותית ומהותית,
אלא על העסקים הקטנים שהמכות שלהם היו קטנות,
והם לא הפסיקו את הפעילות שלהם בעסק.

4. מה לא היה לי טוב במשבר הזה?

אני לא אגיד לכם שהקורונה עשתה לי טוב
אך היא גם לא עשתה לי רע.

לקחתי ממנה דברים טובים וגם פחות,
למדתי ממנה דברים וגם לא למדתי.

להסתכל רק על הטוב במשבר הזה,
זה קצת להתנער מאחריות ולברוח מהמציאות.

האומץ הוא להסתכל על מה לא היה טוב במשבר
הזה, ואיך בפעמים הבאות כשמגיעים משברים,
אני באמת צולח אותם בעסק.

אז מה כן היה לי טוב אני יודע,
וכבר הוקרתי על זה תודה,
וזה קצת משעמם.

אבל מה לא היה לי טוב, זה כבר יותר מעניין.

המשבר קצת הצליח לערער את הכיוון שהייתי
בו לפניו,
עברו בי מחשבות להניח בצד לגמרי את הסמינרים
והסדנאות ולהתמקד רק בליוויים אישיים.

מי שמכיר אותי יודע את גודל התשוקה שלי
לקהל.

הזמן הממושך בבית צימצם לי את התודעה
וקצת חסם לי את האנרגיות.
הרבה שנים לא חוויתי עליות וירידות גדולות באנרגיה
כמו במשבר הזה.

ושוב, מי שמכיר אותי יודע שאני פצצת אנרגיות.

אני לא לוקח מהמשבר הזה את השנאה שראיתי,
את השיח הפוליטי, את הכאוס,
את הכעס כלפי המדינה,
את הקורבנות, את ההטפה לאיך נכון להצליח
או מה כדאי לעשות,
ואת כל מה שלא בא לי טוב בעין.

מה אני לוקח? יש המון אבל זה כבר לפוסט אחר.

תודה שקראתם,
בהצלחה,
נדב דהן – פיצוח והזנקה עסקית