למה לעזאזל להיות מותג?
למה אכפת לנו מרושם ראשוני?
למה (כן) חייב להיות אריה בתקופת הקורונה?
תקופת הקורונה לימדה כל אחד מאיתנו לפחות שיעור אחד על החיים, על זה אין לי ספק.
אני רוצה להעניק לכם עוד שיעור אחד קטן בבניית מותג.
"למה לעזאזל להיות מותג?"
בתוך המוח שלי שוכנים שני קולות: היזם והלקוח.
הקול הראשון הוא "היזם", זה שחושב עסקים, שחי שיווק, שמייצר, שמוכר, ששום דבר לא מצליח להזיז אותו מהמטרה שלו, גם לא הקורונה.
הקול השני הוא "הלקוח", זה ששם את עצמו בנעלי הלקוח, שמנסה לחשוב כמוהו, שפוחד מה הלקוח יחשוב, שחושש איך הוא יצטייר בעיני קהל היעד, שמזדהה עם הלקוח, שמאמין לו ועוד.
ממש כמו יצר הרע ויצר הטוב, השטן והמלאך.
אני חושב שבכל אחד ואחת מאיתנו יש את שני הקולות האלה בראש. העניין הוא, מי הקול החזק יותר ומי מוביל אותנו בעסק.
בתחילת דרכי אין ספק שהקול של "הלקוח" ניצח על התזמורת. היום, זה חד משמעית "היזם".
מתחילת הידרדרות המצב במדינה ובעולם בעניין נגיף הקורונה שמתי לב שהקול של "הלקוח" השתלט על תעשיית העסקים.
עסקים רבים החלו להזדהות עם המצב, עם המגפה, עם הלקוחות, ולהאמין לכל מחשבה שעלתה להם לראש.
מחשבות כמו: "בוא נוריד מחירים כדי למכור", "אנשים לא קונים עכשיו שום דבר", "לאנשים אין כסף כרגע", הפכו למציאות בין לילה.
אז התחילה מגפת ההנחות, המבצעים והטעויות של בעלי עסקים כדי לשרוד את המצב. לגיטימי לחלוטין, אין בי טיפת שיפוט על פעולה שעשה בעל עסק במשבר כזה.
אבל עכשיו, כשאנחנו כבר מתחילים להתרחק מהמשבר, אני רוצה לפקוח לכם את העיניים בחזרה.
הקול של "הלקוח" אצל בעלי עסקים פשוט השתלט להם על ניהול העסק והוביל אותם לעשות הרבה טעויות שאולי לא תהיה מהן דרך חזרה. וזה אולי מה שהכי כואב לי במשבר הזה. אך לנסות לתקן את העולם אף פעם לא היה כוס התה שלי.
לשמחתי, ממש כשהתחילה הידרדרות המצב בארץ, כשלושה שבועות אחורה, גם בי עלה הקול של "הלקוח" שאמר: "יאללה, תעשה שיווק אגרסיבי", "קדימה, תוריד מחירים", "תעשה מבצעים", תוציא את הקורסים הדיגיטליים מהמדף ותמכור אותם בזול, העיקר למכור" ועוד ועוד ועוד.
למזלי אני כבר מיומן עם הקול של "הלקוח" בראש שלי, ואני יודע לא להקשיב לו כשהוא עולה. בטח שלא לפעול לפיו.
לאחר כמה ימים כאלה שבהם העדפתי לא לפעול שיווקית הקול החמוד התרחק והקול של "היזם" חזר לו.
מה שקורה לנו כשהמחשבות מהקול של "הלקוח" עולות, ואנחנו מתחילים להזדהות איתן ולהאמין להן, אנחנו יוצרים פעולות שמייצרות אמונות מגבילות חדשות.
אם עלתה לכם מחשבה כמו "בוא נוריד מחירים" והאמנתם לה שזה נכון, ואז הורדתם מחירים, אז במשבר הבא זה הדבר הראשון שתעשו כי תאמינו שהוא נכון לעשות.
"למה לעזאזל להיות מותג?" זאת שאלה שהקול של "הלקוח" שאל אותי כשניסיתי להילחם בו בזמן שאמר לי לעשות מבצעים ולייצר שיווק אגרסיבי.
אז למה באמת להיות מותג?
כי מותג מתחיל קודם כל בתודעה.
לא שיווק, לא ויז'ואל, לא מכירות, לא לקוחות ולא כסף. קודם כל תודעה.
כשפועלים מחשיבת מותג, כל קבלת ההחלטות בעסק מקבלת פנים חדשות, לומדים להסתכל על התמונה הרחבה של כל פעולה שהיא, מבינים את מכלול הדברים ויודעים לזהות השלכות של כל פעולה עוד לפני שעושים אותה.
למה אכפת לנו מרושם ראשוני?
אם אתם מהאנשים שאומרים "לא מעניין אותי רושם ראשוני ואיך אני אצטייר בעיני הלקוח או קולגה בפעם הראשונה" אז יש לכם עבודת מותג גדולה לעשות.
אם אתם מהאנשים שחשוב לכם הרושם הראשוני ומה אתם משאירים בראש של הלקוח או הקולגה אחרי שיחה או פגישה ראשונה, אז אתם יותר קרובים למותג.
הסיבה שאכפת לנו מרושם ראשוני היא כי אנחנו מבינים שיש לזה משקל כבד.
כי כשאנחנו פוגשים בן אדם והוא משאיר לנו רושם לא טוב, מאוד קשה לנו לשנות אותו לאחר מכן, אם בכלל ניתן לו הזדמנות מעבר.
בעסקים זה קריטי פי 8, תחשבו שאם השארתם רושם לא טוב על הלקוח בפגישה הראשונה, לא רק שהוא לא יסגור איתכם עכשיו, הוא גם לא יסגור בעתיד.
מיתוג הוא אמצעי לבחור איזה רושם ראשוני אנחנו רוצים להשאיר בלקוח עוד לפני שאנחנו פוגשים אותו. ואז, עם הרושם הראשוני שיצרנו אצלו בראש באמצעות המיתוג, הוא מגיע לפגישה הראשונה או לשיחת הטלפון, משם הדרך לסגירה קלה יותר.
מותג זה התודעה שלנו, מיתוג זה התודעה של הלקוח כלפינו.
אז הקול של "הלקוח" המשיך לתקוף אותי באותה נשימה ואמר לי "אתה מלווה עסקים, תהיה אריה, אנשים צריכים אותך".
למי מכם שרואה נשיונל גאוגרפיק ומכיר את עניין האריות מקרוב, יודע איזו חיה אצילית זאת אריה וכמה היא חכמה.
מגדירים את האריה כטורף החזק ביותר בגלל הלסת והשיניים שהן הכי חזקות מבין הטורפים. אני רואה את האריה הכי חזק כיוון שהוא הכי חכם.
שילוב של נחישות, אינטיליגנציה, כריזמה, שקט נפשי, ביטחון והכי חשוב, חוסר אגו.
לא פעם ולא פעמיים ראיתי את האריה במהלך קרב נרגע ברגע ונסוג לאחור. לא הבנתי איך הוא מצליח בזמן קרב לעבור למצב כזה רגוע ולסגת.
עד שהבנתי שזה בא מחוכמה ומקור רוח. שלהילחם כשאין סיכוי לנצח, זה בעצם להילחם בעצמך.
ככה הרגשתי כשתקף אותי הקול של "הלקוח" שאמר לי להילחם בקורונה עד שהקול של "היזם" וחשיבת המותג השתלטו בחזרה.
ואז הבנתי שהחוזק האמיתי של האריה הוא לא במלחמה, אלא בשלום.
בשקט הפנימי שלו, ובזה שאין לו את הקול של "הלקוח" בראש.
להיות אריה בתקופת הקורונה זה לשלוט במשבר בשלום, ולא להילחם בו או נגדו.
